10 השלבים להקמת סטארט אפ רפואי מצליח
10 השלבים להקמת סטארט אפ רפואי מצליח
פורסם בתאריך 06/11/12 15:38, מאת עומר שליט כהן

הקמת מיזם בתחום הרפואי דורשת  מן היזם הבנה רוחבית בתחומים שונים וביצוע מחקר מקיף בהיבטים קליניים, עסקיים, טכנולוגיים ורגולטוריים הקשורים למיזם.

בנוסף, הסביבה העיסקית מאתגרת יותר מבעבר עקב הקשחת דרישות הגופים הרגולטוריים והקושי בגיוס כספים בתקופה בה קיימת אי ודאות לגבי עתיד השווקים הפיננסיים.

המשמעות היא שהרף עולה - היום כבר אי אפשר לגייס כסף על סמך רעיון המשורטט על מפית ותו לא, אלא נדרשת עבודת הכנה ומחקר מקיפה טרם פנייה למשקיעים.
אך אל לעובדות אלו לרפות את ידיהם של יזמים! רעיונות טובים, אשר עונים על צורך קליני משמעותי ולהם פוטנציאל עיסקי ברור יכולים לגייס כסף בכל תקופה, בתנאי ש"בושלו" כהלכה על ידי היזם.

ע"מ לעזור ליזמים אשר מעוניינים להקים סטראט אפ רפואי להכיר טוב יותר מהם השלבים הנדרשים לגיוס כסף, בדרך להקמת סטארט אפ, פתחו מרכז היזמות של אוניברסיטת ת"א בשיתוף עם חממת "משגב", קורס יזמות בתחום הטכנולוגיה הרפואי ( MedInnovation) , אשר מציג למשתתפים את הנושאים השונים אליהם יש להתייחס, נותן כלים מעשיים ואף כולל תרגול מעשי.


להלן עשרת השלבים להקמת סטארט אפ רפואי מצליח, אשר יוצגו בקורס בצורה מפורטת:

  1. להחליט שהולכים על זה עד הסוף - אנשים רבים ממציאים רעיונות טובים, אך מסיבות שונות הרעיונות נשארים בראש או במגירה ולעולם לא מגיעים לכדי מימוש. התירוצים רבים וכוללים פחד לחשוף את הרעיון, מחשש שמישהוא יגנוב אותו, חוסר במשאבים (זמן או כסף) ותגובות שליליות שקיבל הממציא בעבר . בשביל להקים מיזם נדרש להעז, להחשף ולעבוד קשה, גם אם זה אומר לשחות נגד הזרם. במידה ויש לכם רעיון טוב שאתם מאמינים בו - לכו על זה, עד הסוף. אל תחכו למחר כי בסוף תגלו שמישהו אחר כבר פיתח רעיון דומה והוא עכשיו בדרך לחופשה בקאריביים.

  2. הבנת משתמש הקצה וסביבת העבודה שלו - הסביבה הרפואית מורכבת ומכילה שחקנים רבים: רופאים, אחיות, מטופלים, חברות ביטוח, מפיצים, אנשי רכש של בתי החולים ועוד. מוצר מוצלח נותן מענה לצורך אמיתי בצורה שתורמת למערכת על שלל שחקניה.

    ניקח לדוגמא פיתוח של כלי כירורגי, אשר שימוש בו יקנה יתרון קליני ברור על מתחריו, אלא שהשימוש בו יכפיל את משך הניתוח. מוצר כזה לא בהכרח יצליח להימכר ולהגיע לשוק:  הרופא עלול לחשוש מניתוח שלוקח יותר זמן כיוון שניתוח כזה מערב סיכונים רבים יותר. גם   אנשי הרכש של בית החולים לא בהכרח יסכימו להכפלת העלות של הצוות הרפואי וחדר הניתוח.

  3. ביצוע מחקר מקיף בספרות-  בשלביו הראשוניים של כל מיזם קיימות שאלות רבות ברמת התאוריה, הקליניקה והטכנולוגיה. מענה לשאלות רבות ניתן למצוא במחקרים ומאמרים קיימים, בהם נחקרו כבר נושאים הדומים מאד לאלו שאתם מנסים לפתח. לעיתים התובנות החשובות ביותר מגיעות מהמחקרים הישנים ביותר.

  4. קניין רוחני (פטנטים) - ברוב החברות בתחום הרפואי הנכס העיקרי של החברה הינו הקניין הרוחני שלה. פטנט מאושר מקנה לממציא זכות שימוש בלעדית, מוגבלת בזמן, על ההמצאה שלו ובכך חוסמת מתחרים מלייצר מוצר דומה כל עוד שהפטנט תקף. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה תהיה חדשה, מועילה, ניתנת למימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית. חשוב לבדוק שאין פטנט חוסם שהופך את המיזם ללא רלוונטי. לאור חשיבות נושא זה מומלץ להעזר בעורכי פטנטים כבר מהשלבים הראשוניים על אף העלות הכרוכה בכך.

  5. רגולציה - לגופי הרגולציה יש כיום השפעה מכרעת על חדשנות בתחום הרפואי עד כדי כך שיש הטוענים שזהו הזנב המכשכש את הכלב של התעשייה הרפואית. בלעדי האישור הרגולטורי, לא ניתן למכור את המוצר, ובשנים האחרונות הגופים הרגולטוריים מקשיחים את דרישותיהם בדרך להשגת אישור שכזה. בסופו של דבר, מצב זה מיתרגם לצורך בעוד זמן ובעוד כסף. באופן כללי, ככל שלמוצר הרפואי פוטנציאל לגרום לנזק כלשהו לחולה, וככל שהטכנולוגיה שלו שונה מטכנולוגיות קיימות, כך התהליך הרגולטורי יהיה קשה יותר. חשוב להבין איזה ניסויים פרה- קליניים (על בעלי חיים) וקליניים (על בני אדם) ידרשו ע"מ לקבל אישור רגולטורי.

  6. כיסוי ביטוחי - חלק מהשירותים הרפואיים נכללים תחת סל הבריאות לו זכאי כל אזרח במדינה, בעוד שחלקם משולמים ע"י ביטוחים פרטיים או ע"י המטופל עצמו. בכל מקרה , ברור שטיפול אשר נכלל בסל הבריאות יהיה בשימוש נרחב יותר מטיפולים אשר ימומנו אחרת. נקודה זאת קשורה באופן ישיר לפוטנציאל המכירות של המיזם. על כן חשוב להבין איזה כיסוי ביטוחי קיים עבור הטיפול הרפואי הרלוונטי למיזם והאם התשלום המתקבל מייצר מודל רווחי לחברה. כמובן שקיימת אפשרות של הכנסת טיפולים חדשניים לסל הבריאות, אך תהליך כזה מסבך את העניין ומצריך משאבים נוספים.

  7.  
  8. ללמוד מנסיונם של אחרים - חפשו אנשים המתמחים בתחום ההצעה שלכם ולכו לשמוע את דעתם. חשוב לדבר הן עם רופאים והן עם אנשים טכניים אשר מכירים את עולם התוכן ואת הנסיונות שבוצעו בעבר על מנת לפתור את הבעיה הרלוונטית.

    אך לפני שאתם חושפים את ההמצאה שלכם זכרו להגן עליה! מומלץ להחתים את נותני חוות הדעת על הסכם סודיות ובנוסף להגיש בקשת פטנט ארעית טרם התייעצות.

  9. ניתוח שווקים - הבנת פוטנציאל השוק תעניין משקיעים אבל חשובה גם ליזם בכדי לוודא שהמיזם יכול להיות לו רווחי בעתיד. יש להבין מהו פוטנציאל המכירות השנתי של המוצר שלכם  (אשר באופן כללי מתבססת על כמות המוצרים שניתן למכור בשנה כפול מחיר המוצר) ומי המתחרים הפעילים בענף.

  10. בניית צוות - צוות טוב משקף את איכות המיזם. הלא אנשים איכותיים לא היו נכנסים להרפתקאה מסוג זה אם לא היו משוכנעים שיש לה פוטנציאל אדיר. חשוב שהצוות יכלול, לכל הפחות, מומחה טכנולוגי, רופא או איש קליני רלוונטי ואדם בעל הבנה עסקית ותפעולית של המיזם. לעיתים נדירות כל התכונות הללו מתקיימות אצל יזם אחד, ולכן חשוב לשלב בצוות אנשים היכולים לתת מענה לחלקים השונים ולתגמלם בהתאם באחוזים מהחברה (על מנת להבטיח שיהיו שותפים פעילים).

  11. משקיעים - ברגע שגיבשתם את הרעיון ואולי אף הכנתם כמה מודלים במעבדה, תידרשו לגייס כסף ע"מ להקים חברה ולהתחיל להתנהל בצורה מקצועית. קיימות כיום מגוון אפשרויות מימון למיזמים בשלבים הראשוניים: תכניות ממשלתיות (חממות טכנולגיות או תנופה), משקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון. חשוב לבצע שיעורי בית ע"מ להבין את האפשרויות השונות העומדות בפניכם, ומביניהן למפות את הגופים הטובים והרלוונטיים ביותר למוצר שאתם רוצים לפתח. משקיעים אמנם מספקים כסף, אך למקצועיות, לנסיון ולקשרים שהם מביאים אתם ערך מוסף להשקעה הכספית עצמה.

לסיכום, האתגרים העומדים בפני יזם המבקש לממש רעיון ולהפיכתו למיזם רפואי הם מורכבים ורבי פנים. מטרת הקורס הינה להדריך יזמים בהתמודדות עם השלבים הנדרשים טרם פניה לגיוס כסף, אשר יבדילו בין רעיון פוטנציאלי לבין סטארט אפ ממומש.

ניתן למצוא פרטים נוספים לגבי התכנית באתר הקורס    MedInnovation

 

*הכותב הינו סמנכ"ל פיתוח עיסקי בחממת משגב ואחראי כיום על השקעות חדשות אשר החממה מבצעת. בנוסף עומר מלווה חברות ויזמים לאורך השלבים השונים, משלב הרעיון ועד הגעתן לשוק, הן כדירקטור בחברות החממה והן במסגרת תכניות חניכה שונות. לעומר נסיון רב בפיתוח מוצרים רפואיים, הן בחברות סטארט אפ והן בחברות ענק בתחום הרפואי, שם כיהן בתפקידים שונים בתחום הפיתוח העיסקי ופיתוח מוצרים.