חדשות בסימני מסחר
חדשות בסימני מסחר
פורסם בתאריך 13/03/13 13:30, מאת קבוצת ריינהולד כהן
  • - נדחה ערעורה של חברת אדידס לבית המשפט העליון בו עתרה למנוע את שחרורם של נעליים עם ארבעה פסים, בעילה של הפרת סימנה המפורסם של שלושה פסים.
  •  
  • - שימוש בסימני המסחר Tommy Hilfiger שעשה יבואן מקביל נמצא חורג משימוש אמת מותר לתיאור הטובין
  •  
  • - בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בגבולות העוולה של התערבות לא-הוגנת 
  •  
  • - בית המשפט המחוזי בתל אביב: שימוש בסימן כמילת מפתח לחיפוש באינטרנט (Google AdWord) מהווה הפרת סימן מסחר כאשר האתר בקישור הממומן עושה שימוש מטעה בסימן המסחר 

א.   בסטייה מסוימת מהפסיקה הקודמת,1 בית המשפט העליון אישר ברוב דעות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר דחה את תביעתה של חברת Adidas Salomon AG נגד יבואן של נעליים בעלי ארבעה פסים בעילות הפרת סימן מסחר ועשיית עושר ולא במשפט2

 

חברת Adidas Salomon AG ("אדידס") הגישה תביעה נגד יבואן של נעלי ספורט הנושאות ארבעה פסים אלכסוניים בצד הנעל והמילה "Sydney", אשר נתפסו על-ידי רשות המכס, שעילתה העיקרית היתה הפרת סימן המסחר הרשום והמוכר היטב של אדידס המורכב משלושה פסים אלכסוניים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתה של אדידס על כל עילותיה, בקובעו, בין היתר, כי הנעליים הנושאות ארבעה פסים, שנטען להיות מפרות, ואשר מיועדות למכירה במחירים נמוכים בחנויות בשווקים בשטחי הרשות, אינן מעלות חשש להטעיה עם סימן המסחר המוכר היטב של אדידס המורכב משלושה פסים, ואף אינן גורמות לדילול המוניטין בסימן אדידס . מפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי יש תועלת חברתית בכך שניתן לאנשים מעוטי יכולת ליהנות ממוצרים זולים הנושאים סמל כלשהו והמזכירים את המוצרים של מותגים מפורסמים, כאשר אין חשש להטעיה.

 

כמו כן, העיר בית המשפט המחוזי, כי פסים הינם מטבעם סימן בעל אופי מבחין מולד חלש וכי לא ראוי כי הגנה על סימן המורכב מפסים מפני דילול תשתרע לסימנים דומים.

 

בערעור, למרות שבית המשפט העליון הסתייג מאמירותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן רצוי שיתקיים שוק מוצרים בלתי-ממותגים זולים שיש בהם דמיון מסוים למוצרים הממותגים היקרים, הוא אישר את המסקנה לפיה נעלי הנתבע שנשאו ארבעה פסים ומילה "Sydney" ונועדו למכירה במחירים נמוכים בשווקים פתוחים, לא העלו חשש להטעיה או לשיוך עם סימן שלושת הפסים המוכר היטב של אדידס. נקבע כי בעוד שסימן שלושת הפסים של אדידס רכש משמעות משנית חזקה, טבעו כבעל אופי מבחין מולד חלש משפיע על היקף ההגנה שניתנת לסימן מפני סימנים שאינם זהים איתו.

בית המשפט העליון ציין, בין היתר, כי בעוד שבעבר נקבע כי השוואת הסימנים צריכה להיעשות ביחס לסימן כפי שהוא רשום בפנקס, ולא בין הסימנים כפי שהם מופיעים על המוצרים, כוחו של כלל זה יפה בעיקר לגבי סימנים מילוליים, בעוד שסימנים מעוצבים, במיוחד כשמדובר בסימן שיכול להיתפש כדקורטיבי כגון פסים על נעל, לא ניתן לבחון במנותק מהמוצרים עליהם הם מוטבעים.

נקבע כי האופי המבחין הנרכש - המשמעות המשנית שנרכשת על-ידי סימן - אינו מאיין את ההיזקקות לבחינת האופי המבחין המולד, כך שלצורך הקביעה אם מתקיים דמיון מטעה יש לקחת בשיקול הן את האופי המבחין המולד והן את האופי המבחין שהסימן רכש במשך השנים.

באשר לטענת דילול המוניטין, אישר בית המשפט העליון כי לא נדרש להראות קיומו של חשש הטעיה כדי לבסס את טענת הדילול. יחד עם זאת, נפסק כי, אין משמעות הדבר כי בכל פעם שלא הוכח חשש להטעיה ניתן יהיה לטעון לדילול הסימן כברירת מחדל. במקרה הנדון, בית המשפט העליון קבע כי לאור העדר חשש שהצרכנים ישייכו את מוצרי הנתבע שהם מאיכות פחותה עם מוצרי אדידס היוקרתיים, לא הוכח דילול.

על פי דעת המיעוט, לא היתה הצדקה לשלול מאדידס תרופה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, היות שברור כי בנסיבות כגון אלו, הנתבע התעשר שלא כדין ברוכבו על המוניטין של אדידס, שכן הצרכנים נמשכים למוצרים בזכות המוניטין והתדמית שנבנו על-ידי בעל הסימן, ובכך נהנים הנתבעים שלא כדין.   

אדידס עתרה לדיון נוסף; נמשיך לעקוב ולדווח על התפתחויות התיק.

 

 

ב.   בית המשפט המחוזי בתל אביב ציווה על יבואן מקביל של מוצרי Tommy Hilfiger להימנע מעשיית שימוש   בסימני Tommy Hilfiger, אשר חרג משימוש אמת מותר לתיאור סחורותיו3

 

קבוצת Tommy Hilfiger ("טומי הילפיגר"), המשווקת את מוצריה בארץ באמצעות מפיץ בלעדי ובבעלותה סימני מסחר רשומים TOMMY ,TOMMY HILFIGER ולוגו (דגל בצבע אדום-כחול-לבן), תבעה יבואן של סחורותיה (שאינו היבואן הרשמי).היבואן הנתבע מכר מוצרי טומי הילפיגר מקוריים באמצעות חנות הנקראת "מחסן היבואן", ועשה שימוש בולט בסימני המסחר של טומי הילפיגר וצבעי הלוגו בעיצוב החנות, שילוט ופרסום וכן באתר האינטרנט http://www.tommy4less.co.il/, תוך שהוא מצניע את העובדה כי המדובר ביבוא מקביל. הנתבע טען להגנתו שעשה שימוש אמת בסימן, לצורך יבוא סחורה מקורית. בית המשפט הורה לנתבע לחדול משימוש בשם "מחסן היבואן - טומי הילפיגר" הן חנות עצמה והן באתר האינטרנט שהפעיל.

בית המשפט ציין את התנאים להכרה בשימוש אמת מותר בסימן מסחר, אשר נקבעו על-ידי בית המשפט העליון בפרשת טוטו זהב,4 דהיינו (1) הטובין אינם ניתנים לזיהוי בקלות ללא שימוש בסימן; (2) השימוש בסימן אינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לזיהוי הטובין ותיאורם; (3) השימוש אינו מטעה באשר לחסות על-ידי בעל הסימן. ביישמו את התנאים האלה, קבע בית המשפט המחוזי כי אמנם השימוש בסימני המסחר של טומי הילפיגר היה נחוץ כדי לזהות את סחורותיו של הנתבע, אך השימוש הנרחב שעשה הנתבע בסימנים הן בשם החנות ובעיצובה, הן בשם המתחם של האתר ובתוכנו, והן בפרסום, חרג מעבר לנדרש באופן סביר והוגן לתיאור אמיתי של הסחורות.

בעוד שבית המשפט קבע כי השימוש בסימן TOMMY  בשם המתחם לא היה הוגן ולא נכלל בגדר שימוש אמת מותר, נקבע כי שימוש כזה לא מנע את הגישה המקוונת לעסקו של התובע ולא הכביד עליה, ולכן לא נמצא כי התקיימו יסודות העוולה של התערבות לא-הוגנת לפי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות (ראה להלן).

על מנת להבטיח כי ייעשה רק שימוש אמת מותר לתיאור הטובין, בית המשפט נתן צו מניעה אשר הגביל את השימוש שיעשה היבואן המקביל בסימני המסחר של טומי הילפיגר.  כך, בית המשפט ציווה על הנתבע להימנע משימוש בסימני טומי הילפיגר בשם החנות ובשם המתחם, ומשימוש בצבעי הלוגו בעיצוב החנות ובעיצוב האתר. השימוש המותר הוגבל לשלט חיצוני אחד, לשימוש אחד למודעת פרסומת, ולשימוש אחד באתר - תוך ציון העובדה כי מדובר ביבוא מקביל לצד כל שימוש כאמור. הותר גם שימוש כנחוץ לזיהוי המוצרים בקטלוג (תוך ציון העובדה כי מדובר ביבוא מקביל) ובסקירות העיתונאיות שבאתר.

 

 

ג.   בית המשפט המחוזי בתל אביב ניסה להבהיר את גבולות העוולה של "התערבות לא-הוגנת" והנסיבות בהן שימוש במילת מפתח למנוע חיפוש (Google AdWord) מהווה הפרת סימן מסחר

 

פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתנו לאחרונה, מתייחסים ליישום העוולה של "התערבות לא-הוגנת" בהתאם לסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, אשר מורה כדלקמן:

לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

כפי שראינו לעיל, השימוש שעשה יבואן מקביל בסימני טומי הילפיגר לא נמצא שימוש שיוצר הכבדה על הגישה לעסקה של קבוצת טומי הילפיגר. שני פסקי דין נוספים נזקקו לדיון בעוולה, האחד בהקשר של שם מתחם והשני בהקשר של מילות מפתח לשימוש במנוע חיפוש.

 

א)   בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השימוש ב"עודפים למטייל" לחנות מקוונת לציוד טיולים (לרבות כשם מתחם וכמילת חיפוש עבור מנוע חיפוש) מפר את הסימן המוכר היטב "למטייל"5

 

רשת חנויות "למטייל" (כמחציתן חנויות "למטייל עודפים"), אשר בבעלותה סימן מסחר רשום "למטייל" בעברית ובאנגלית ואתר אינטרנט בנושאי תיירות, תבעה את מפעיל העסק למכירת ציוד לטיולים, אשר בנוסף לחנות "כ.כ.א.ש.- המרכז למטייל ולחייל" ולחנות מקוונת, הקים אתר /, בו עשה שימוש גם במילה "למטייל", ורכש מילות מפתח לחיפוש במנועי חיפוש (Google AdWords).

בית המשפט המחוזי קבע כי השימוש באתר האינטרנט של הנתבעת בצירוף "עודפים למטייל" היה עלול להטעות על-אף הבדל מסוים בין הסימנים והאתרים של הצדדים, לאור המוניטין הרב-שנים של התובעת בתחום ציוד טיולים. כמו כן, מצא בית המשפט כי הנתבעת יצרה ביודעין תיאור מסחרי כוזב בכך שבחרה שם דומה לפעילות באותו תחום ולא ציינה את שמה העסקי.

 

שימוש מקוון כמניעת גישה לעסק. במקרה זה נקבע כי הנתבעת ביצעה עוולת "התערבות לא-הוגנת" תוך הכבדה על הגישה לעסקי "למטייל". בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בענין מגנטיקס6, לפיו שימוש באינטרנט נפל לגדר העוולה, בית המשפט קבע כי השימוש שעשתה הנתבעת בסימן המסחר של התובעת לצורך שם המתחם שלה, הכביד על גישת הלקוחות לעסקה של התובעת.

 

מילות מפתח לחיפוש באינטרנט (Google AdWords) כהפרת סימן מסחר. עניין למטייל מסמן התפתחות מעניינת בגישת בתי המשפט לשימוש בסימן מסחר בתוך מילות מפתח של Google AdWords. בהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בעניין מתאים לי7, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השימוש בסימנו של אחר בתור מילת מפתח לחיפוש לא היווה הפרת סימן. בית המשפט בעניין למטייל אבחן את נסיבות המקרה שהובא בפניו מאלה שהיו בעניין מתאים לי, וקבע כי במקרה לפניו הגולשים לא יוכלו להבחין בין שני אתרי "למטייל", בעוד שבעניין מתאים לי החיפוש אחר רשת "מתאים לי" (כאשר "מתאים לי" זה גם צירוף מילים מילונאיות מקובל בעברית) הוביל לתוצאות חיפוש של רשת אחרת, "קרייזי ליין", כך שהשימוש בסימן נעשה "מאחורי הקלעים" ולא יצר חשש להטעיה בין עסקו של בעל הסימן לבין זה של המשתמש הלא-מורשה בסימן.

 

ב)   בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בהצבת דוכני מידע בכניסה לכנס במרכז הירידים על ידי מי שאינו מציג בכנס, מהווה עוולה של התערבות לא-הוגנת חשבונה ועשיית עושר ולא במשפט8      

 

חברת מרכז הירידים והקונגרסים בישראל, אשר מקיימת, לפי הסכם עם משרד הביטחון, שלוש פעמים בשנה בגני התערוכה בתל אביב, כנס לחיילים משתחררים המציע הכוונה תעסוקתית ולימודית, תבעה את אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן בגין הצבת דוכני מידע בסמוך למקום האירוע.

בהעירו שחופש העיסוק הינו עקרון מושרש בדין הישראלי וכי אין בדין הישראלי עוולה כללית של תחרות בלתי-הוגנת, בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין הערכים הנוגדים ולאכוף את חובת ההגינות הכללית בהתנהגות עסקית. בית המשפט קבע כי הנתבעת, בהציבה דוכני מידע בסמוך לכניסה לכנס המשתחררים של התובעת ובחלוקת פרסומים שלא יצרו הבחנה מספקת בינה לבין התובעת, התנהגה שלא כדין; לאור כך, בחן בית המשפט אם מבחינה משפטית נפלה התנהגות כזאת לגדר עוולה כלשהי.    

 

מניעת גישה לעסק. בית המשפט מצא כי הנתבעת הכבידה על גישתם של לקוחות לאירוע התובעת בכך שהיא הציבה (וסירבה להעביר) את דוכניה ונציגיה לאורך שביל קצר המוביל לאירוע התובעת, כך שהמבקרים שעשו דרכם לכנס התובעת נחשפו לפרסומי הנתבעת לפני שהם נכנסו לכנס התובעת, וכי התערבות הנתבעת היתה בלתי-הוגנת במובן שהנתבעת רכבה על מוניטין התובעת בהפקת הכנס.  

 

התעשרות ולא במשפט. בית המשפט קבע כי הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובעת, במובן חוק עשיית עושר ולא במשפט, משום שהנתבעת במכוון מיקדה את פעילותה סמוך לאירוע התובעת וכי חופש העיסוק לא העניק לנתבעת זכות להציב נציגיה בכניסה לעסק אחר.

 

מחברים:  

   


 

דוד גילת, עו"ד, שותף בכיר, עורך פטנטים  

סוניה שניידר, עו"ד


עו"ד דוד גילת הוא עורך פטנטים ושותף בכיר בגילת, ברקת ושות'. 

 

ליצירת קשר:

davidg@gilatadv.co.il
 

 


סוניה שניידר
היא עורכת דין בגילת ברקת ושות'.

ליצירת קשר: 
 soshnyder@gilatadv.co.il

 


1

 

בשני מקרים בעבר, בתי המשפט המחוזיים נתנו צווי מניעה זמניים, אשר אושרו בערעור בבית המשפט העליון, כאשר נמצא חשש להטעיה לכאורה בין נעליים נשוא התביעה עליהם ארבעה פסים לבין סימן שלושת הפסים של אדידס (בענין רע"א 3217/07 בריל תעשיות נעליים בע"מ נ' Adidas-Salomon AG ואח' [2007] ובעניין רע"א 3581/05 שהנעל מתאימה בע"מ נ' Adidas-Salomon AG [2005]). במקרה נוסף, ת"א (ת"א) 2326/07  Adidas-Salomon AG נ' חב' גנטוס נעלים בע"מ [2011], בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי נעליים נשוא התביעה אשר נשאו ארבעה פסים הפרו את סימן שלושת הפסים של אדידס וכי המילה "Orbit" על הנעליים המפרות לא סילקה את החשש להטעיה, שכן בכוחה גם לציין דגם של נעל.

2 ע"א 563/11 Adidas-Salomon AG נ' ג'לאל יאסין ואח' [27.8.2012].
3 ת"א (ת"א) 11296-09-10 Tommy Hilfiger Licensing LLC ואח' נ' סויסה ואח' [נבו, 31.7.2012] (במקרה זה נפסקו גם פיצויים).
4 ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט [2004].
5 ת"א (ת"א) 48058-07-11 למטייל – המרכז לטיולים בע"מ ואח' נ' כ.כ.א.ש. בע"מ ואח' [נבו, 3.9.2012].
6 ת"א (ת"א) 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ ואח' [2001].
7 ה"פ (ת"א) 506/06 מתאים לי בע"מ נגד קרייזי ליין בע"מ [2006]. 
8 ת"א (ת"א) 27080-06-11 מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ נ' בשן בר-אילן שרותי ניהול בע"מ [נבו, 22.5.2012].