שיעור היסטוריה מאלף ליזמי הי-טק
שיעור היסטוריה מאלף ליזמי הי-טק
פורסם בתאריך 18/01/13 09:41, מאת נתן זלדס

 

 

הנה קטע ממכתב שנשלח ליזם טכנולוגי שרצה לממש את ההמצאה שלו:

ראשית: אני רוצה לדעת האם, במידה שאמשיך לעבוד על הנושא הדגול שלך, תהיה מוכן להתחייב להישמע ללא סייג לשיפוטי... בכל העניינים המעשיים הנוגעים לכל מה שכרוך ביחסים עם בני אדם אחרים?

שנית: האם אתה יכול להתחייב לתת את דעתך בשלמותה ...לעיסוק בכל העניינים שבהם אדרוש כפעם בפעם את הנחייתך ועזרתך העיונית; והאם אתה יכול להבטיח שלא לחפף ולזרז עניינים; או לאבד מסמכים; או לאפשר לבלבול וטעויות להיכנס לתוכנם, וכו '?

שלישית: אם אציג בפניך תוך שנה-שנתיים הצעות – מפורטות וראויות – לביצוע המכונה שלך (שיהיו מאושרות על ידי אנשים שאתה מוזמן לנקוב בשמם מעכשיו בתור פוסקים מוסכמים), האם יהיה סיכוי כלשהו שתתיר לי ... לנהל את העסק עבורך; בעוד שאתה תקדיש ותמקד את כל מרצך בביצוע העבודה?

נשמע הגיוני, הלא כן? האם תרצו לנחש מתי ועל ידי מי כל זה נכתב?

 

מסר מן העבר

מכתב זה נשלח על ידי אוגוסטה עדה קינג, הרוזנת של לאבלייס (Lovelace), לממציא צ'ארלס באבאג’ , באוגוסט 1843. באבאג’ (Babbage) היה שקוע כרגיל בקידום חזונו לייצר מחשב מיתכנת מכאני לחלוטין, שהוא כינה אותו "המנוע האנליטי" (The Analytical Engine). הוא עסק בשיפור התכנון שלו מזה שנים, אבל גם פגע בסיכויי ההצלחה של הפרויקט על ידי כך שחרג קשות מאומדני התקציב והזמן שהגיש, התקוטט עם המהנדס הראשי שלו, ועיצבן את הממשלה הבריטית שאת מימונה הוא ביקש. במילים אחרות, הוא היה – כמו רבים אחריו – גאון טכנולוגי מדהים עם כישורי ניהול אפסיים.

עדה, שהיתה בת 27, החלה לסייע לבאבאג’ בן ה-51 כמה שנים קודם לכן, אבל נואשה מהבעיות שאיימו לרסק את הפרויקט השאפתני שלו. שלא כמו באבאג' היו לה כישורי יחסי ציבור מצויינים, והיא רצתה להציל את המיזם על ידי לקיחת תפקידי הניהול ויחסי החוץ על עצמה בעודה ממקדת את באבאג’ במה שהוא היטיב מאד לעשות – במה שהיינו קוראים היום תפקיד של CTO.

 

 

הליידי עדה בצעירותה (מקור התמונה: wikipedia)

 

 

אין חדש תחת השמש

 

כמו שברור לכל מי שעיסוקו בקידום יזמות, הבעיה שעדה ניסתה לפתור במאה ה-19 עדיין נפוצה מאוד בימינו. אני מסייע לחברות סטארט-אפ מאז תחילת שנות התשעים, ואני יכול להזדהות עם עדה בקלות: אחד מהרגעים המכריעים בחייו המוקדמים של סטארט-אפ הוא כאשר המייסדים הטכנולוגים משכילים להכניס לחברה מנהל עסקי מקצועי. כמובן, יכול לקרות שהמייסדים כוללים טכנולוג שהוא גם מנהל טוב מלכתחילה, כמו שקרה לאפל, אינטל, וגוגל (ולכמה חברות הזנק פחות מפורסמות שאני מכיר מקרוב); או שהצוות המייסד מורכב מטכנולוג ומנהל שחברו יחדיו. אולם לא אחת המייסדים הם כולם אשפים בטכנולוגיה אך חסרים את מיומנויות הניהול הדרושות כדי לבנות חברה מצליחה. ויתור על השליטה המלאה בחברה שלהם למישהו אחר הוא החלטה קשה וכואבת מבחינה רגשית, אבל בלעדיו החברה עלולה להיכשל.

 

איך להניע יזמים לעשות את מה שנכון

 

לא קל לנתק יזמים טריים מהתפיסה שהם יודעים הכי טוב את כל מה שצריך המיזם שלהם. שימו לב איך המכתב של עדה מנוסח במונחים של תישאול: האם אני יכולה לסמוך עליך, היא שואלת את הממציא הנכבד, שתתמקד בטכנולוגיה ותשאיר את הניהול לי? האם אני יכולה לבטוח שתעבוד על פי סדר העדיפויות שאגדיר - ולאחר מכן תיצור תיעוד טוב? האם אתה יכול להבטיח לסמוך לגמרי על השיפוט שלי בכל הנוגע לאינטראקציה עם אנשים אחרים?

האישה הצעירה והאינטליגנטית הזאת חשה בסכנה, ולכן היא מבקש התחייבות מפורשת מאוד מבאבאג’ - היא מוכרחה לוודא שהוא יכבד את חלוקת התפקידים שהיא מציעה, יסתום את פיו ויעשה מה שהיא תאמר לו – או שהיא לא רוצה להיכנס לעסק! (ואת זה, שימו לב, היא אומרת לאדם מכובד, שבקלות היה יכול להיות אביה... מוכרחים להעריץ את החוצפה שלה!)

בימינו אלה, לעתים קרובות אנשי הון הסיכון הם שעושים ליזמים את הטובה הזאת, בהתעקשם על מינוי מנהל עסקי כתנאי להשקעה. אם אתם מקימים סטארט-אפ ומרגישים אי נוחות בהקשר הזה, עדיף שתחפשו קצת עזרה: טעות באיוש יכולה בקלות למוטט מיזם צעיר. וכמובן, הרבה תלוי גם באישיות של הנפשות הפועלות – המייסדים-ממציאים והמנהל החדש צריכים להסתדר; צרות צרורות יכולות להופיע כאשר האנשים הלא נכונים נאלצים לנהל חברה כה קטנה ביחד.

 

תשובתו (השגויה) של באבאג’

 

טעות באיוש יכלה למוטט מיזם גם באנגליה הויקטוריאנית, ובמקרה שלפנינו, זה מה שקרה.

צ'ארלס באבאג’ השיב על מכתבה של עדה כבר למחרת היום. הוא דחה את תנאיה במלואם; עדה, נאמנה להצהרתה ולאינסטינקטים שלה, נמנעה מלקחת פיקוד. באבאג’ המשיך לנסות לבנות את המנוע האנליטי שלו, ונכשל כישלון חרוץ לנוכח מורכבות הפרויקט וביטול המימון בידי הממשלה. הוא נפטר, חולה ומריר,  ב-1871.

כדי לסיים את הסיפור בנימה חיובית יותר נציין שכיום נרקם והולך בלונדון מיזם ממומן במיקור המונים שבו מתכוונים לבנות את המנוע האנליטי על פי שרטוטיו וכתביו של באבאג’ עצמו.

 

ההיסטוריה של הטכנולוגיה בשירות ההווה

 

מדהים עד כמה לקחים כאלה מתקופות קודמות יכולים להיות רלוונטיים לעולם המודרני שלנו, ואני כשלעצמי עושה שימוש טוב ברלוונטיות הזאת. המאמר שלפניכם נגזר משני שקפים בהרצאה שאני מפתח בימים אלה, שתיקרא "פריצות דרך בהיסטוריה של המיחשוב: לקחים ותובנות לניהול חדשנות" (פרטים נוספים בקרוב). זו תהיה גרסה מורחבת של "תשעה לקחים בחדשנות מתולדות המיחשוב", הרצאה קצרה שאני מעביר לעתים קרובות באירועי חדשנות בחברות שונות. יש בהן הרבה לקחים אחרים – לא רק מבאבאג’, אלא מממציאים ויזמים אחרים שחיו במאות שעברו (לקח אחד מגיע אלינו מיוון העתיקה!).

מסתבר שהטכנולוגיה משתנה, אבל הטבע האנושי – זה של יזמים, מנהלים, משקיעים ומשתמשי קצה – נשאר ללא שינוי!

אם אתם רוצים לדון בתכנית העסקית או במוצר של המיזם שלכם, צרו קשר.

 

______________________________________________________________________________

 

נתן זלדס הוא פיסיקאי שניווט עצמו לקריירה מגוונת בהיי-טק, והתמחה ביישומי טכנולוגית התקשוב לשיפור האפקטיביות של עובדי ידע בארגונים. לאחר קריירה ארוכה כמנהל וטכנולוג בכיר בחברת אינטל הוא פעיל היום כמרצה וכיועץ לארגונים ולחברות סטארט-אפ. פעילותו המקצועית מוצגת באתרhttp://www.nathanzeldes.com 

______________________________________________________________________________