איך מוצאים רעיון מעולה למיזם?
איך מוצאים רעיון מעולה למיזם?
פורסם בתאריך 19/12/12 16:45, מאת ערן לאניאדו, מנכ"ל BMN!

ערן לאניאדו, מנכ"ל BMN!כתב לאחרונה פוסט המפרט 4 שיטות שונות למציאת רעיונות מוצלחים למיזם חדש. ארבע הדרכים נפרדות זו מזו, ומומלץ להכיר אותן ולראות איזו תתאים לך.

 

 

נשים וגברים בכל הגילאים מבקשים להיות יזמים, ורבים אכן מקימים סטארט-אפ. רובם משוכנעים שהשקעת זמן, אנרגיה, ומאמצים רבים (ולעתים גם חסכונות פרטיים) יביאו להצלחה המיוחלת. הרי "הכי חשוב זה היישום, לא הרעיון", כפי שאומרים יזמים מנוסים ומומחים רבים, נכון?

 

הבעיה: זה לא ממש נכון. בלי רעיון חזק באמת, אשר יענה על צורך אמיתי של לקוחות רבים ויאפשר מודל עסקי משתלם כלכלית, לא תהיה למיזם זכות קיום.

 

אז איך מוצאים רעיון נהדר ששווה השקעה רבה ויהיה אטרקטיבי לאנג'לים וקרנות הון סיכון? יש אנשים שהדבר בא להם בקלות. עבור האחרים, קיימות מתודולוגיות שימושיות שונות לזיהוי מיזמים מבטיחים:

 

1) שיטה ראשונה: מציאת פיתרון לבעיה שמפריעה ליזם.

לפי גישה זו של גרהאם, במקום לנסות לחשוב על בעיה, יש לשים לב לדברים שמפריעים לי. במיוחד לשים לב לדברים בתחום המומחיות שלי, שם יש לי סיכוי גדול יותר למצוא פיתרון.

חשוב שהבעיה תציק ממש, לפחות לקבוצת אנשים כלשהי שתהיה מעוניינת בפיתרון מיידי שלה. זאת, בשונה מנושא אשר מפריע רק מעט, ולאף אחד לא באמת דחוף שיימצא לה מענה.

 

2) שיטה שנייה:  חיפוש שיטתי של 'נקודה חמה'.

מתודולוגיה זו, אותה מפרט קץ, מציעה לחפש באופן שיטתי בעיות במקומות מועדים לכך. במיוחד באותן נקודות שבהן דחוסים נתונים / פרטים רבים, יש בהן, צפיפות,  לחץ  או חוסר-סדר אחר שגורמים למצב לא אידיאלי.

לאחר איתור 'הבעיה החמה', יש לחשוב האם ניתן לייעל את המצב על ידי הרשת / שירותי ענן .

 

3) שיטה שלישית: בדיקה מתודית של רעיונות רבים.

השיטה, שמציע דיקסון, הינה לנהל קובץ אקסל עם כל הנושאים האפשריים למיזם עליהם חשבתי / שמעתי, ובחינה שלהם עם אנשים רבים שיכולים לייעץ לי. המפתח: לדעת איך להשתמש בפידבק הניתן. למשל, אין להעניק אותו משקל להערכת כדאיותו העסקית של מיזם, כשזו מתקבלת מעובדים בארגונים מבוססים, לעומת הערכה הניתנת על ידי יזמים עתירי ניסיון.

 

4) שיטה רביעית: נקודת המוצא- מוצרים קיימים.

גישה זו של גולדנברג מציעה לקחת מוצר קיים ולבצע בו שינוי, בלי לחשוב עדיין איזו בעיה תיפתר, על איזה צורך נענה ומיהו הקהל. לאחר ביצוע השינוי ניתן לבחון את המוצר החדש שהתקבל ולהעריך מיהם לקוחות היעד ומהו הפוטנציאל שלו. השינויים שניתן לבצע במוצר קיים הינם מגוונים, למשל: חיסור (הורדת אחד הרכיבים הקיימים במוצר); הכפלה (הוספת יחידות נוספות של אותו רכיב); חלוקה (התמקדות בלעדית ברכיב אחד מהמוצר הקיים); ועוד.

 

הסבר מפורט של המתודולוגיות ניתן לקרוא בפוסט המלא: זן, חדשנות, ואמנות מציאת הרעיון לסטארט-אפ. למעקב אחר ערן לניאדו בטוויטר: @EranLan